יסמין נחתה בכבדות על הכורסא, פיזרה מסביבה כרגיל את שלל תיקיה ומטלטליה ונשפה: "אני חייבת חופש, מוכרחה לנסוע מפה, אני צריכה אוויר". התרווחתי לי בכיסאי בנוחיות יתרה ששמורה אצלי לשיחות מסוג זה. ידעתי שיש בפני משימה לא פשוטה: לדבר על חופש (לא על חופשהJ) – ה"בטן הרכה" של נשמה בתוך גוף.
רבים מידיי סבורים שהעומס והעייפות שלהם ייפתרו בחופשה טובה, מה שבסך הכול נותן אוורור זמני (אם בכלל) מהשגרה שלנו וקצת גירויים חדשים.. טוב ויפה, אך, בין זה ובין חופש טהור המרחק גדול.
אנשי העולם המערבי חיים באילוזיה של חופש, מספרים לעצמם סיפורי כיסוי וסרק על מטרות ויעדים שאם יגיעו אליהם יהיו חופשיים. יותר מידיי אנשים יגידו "אני חופשי/ה" ולא ממש יתכוונו לזה, או לא יהיו מודעים לרמת החופש האמיתית שלהם.
מהו אם כן חופש? (לדעתי….)
חופש הוא חלק מתפיסת עולם פנימית שלנו שמלווה אותנו בכל מצב ומקום, ומגדירה את האינטראקציה שלנו עם מגבלות, אילוצים, ומה שנתפס בעינינו כחובה.
למעשה, כל נשמה, מעצם כניסתה לתוך גוף מוותרת על החופש שלה, ושמה את עצמה בתוך מגבלות הכלי בו היא שוכנת. החופש אליו אנו כמהים באמת, הוא בעצם המקום הפתוח וה"מותר" ממנו באה הנשמה שלנו. מקום של הוויה אינסופית, בו אין שיעבוד לרצון, לרגש ול….חומר!!!
כאמור, בין הנשמה והגוף יש (סוג של) "ניגוד אינטרסים" ולכן, אנו לא ממש מרגישים חופשיים בתוך גוף, שנמצא בתוך שיעור…שדורש תיקון.. בתוך מרוץ.. ודרישה להישגים.. איזה לחץ, נשמע מוכר? לא תנאים אידיאלים לחופש.
את החיים שלנו כאן ניתן להגדיר כמסע אל החופש או יותר נכון לגילוי החופש. השיעור שאיתו אנו באים לעולם הזה הוא המגבלה שעלינו לצלוח, והתיקון מתבהר יחד עם החופש. הרוח שלנו מכניסה את עצמה לתנאי לימוד, סוג של פנימייה, כדי לצאת משכילה וחופשייה למעשיה.
אני לא יכולה שלא לשחק קצת עם המילה חופש, והאסוציאציה שעולה: קטע מתוך המוסף ליום הכיפורים "אַתָּה חופֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוחֵן כְּלָיות וָלֵב…." חופש וחיפוש באים מאותו מקור…. ואולי נרמזת כאן הדרך אל החופש. על ידי חיפוש.
ככל שאני מעמיקה, מתחזקת בי התחושה שמימוש החופש היא מהמצוות החשובות ביותר שאנו יכולים לקיים עבור הנשמה שלנו. לתת לרוח שלנו להיות במלואה. כנראה, שחופש מוחלט יהיה לנו רק כשנשלים את המסע, אבל, מעצם היותנו פה, שומה עלינו להתחקות אחריו.
אני מוצאת, שאם נאמץ גישה ובדיקה קבועים של הנושא, וניישם אותם, החופש יכול לתפוס מקום הולך ומתרחב בחיינו. כל אחד על פי הבנתו יפתח שיטה המאפשרת "להתארגן" מחדש כך, שכל אחת מאבני המשחק שלנו תיפול למקומה.
גישה זו מתמקדת בעיבוד של חמש הבנות לפני כל עשייה משמעותית, אשר יקדמו ויחדדו את "ניהול" החופש האישי שלנו, ויעצימו אותו. הבנות אלה יכולות להיות צעדים או שאלות שנשאל את עצמנו אך עליהם להתייחס לנקודות הבאות כנושאים מרכזיים: חופש הביטוי, חופש ההגדרה, חופש הבחירה, חופש האהבה, וחופש האמונה.
לא ארחיב פרשנויות למונחים אלה, אני משאירה לכם את חופש השימוש וההתאמה שלהם לצרכיכם, וקביעת היסודות לחירות האדם שבכם.
