דיברתי הבוקר עם חברה שנפתחה בפניה הזדמנות מעניינת בחול. תוך כדי שיחה עלתה התלבטות שלה אם לפתוח איזשהו ערוץ נוסף בחול. שאלתי אותה: "למה לא? את כבר שם". ענתה: "נאמר לי בתיקשור לפני שנה שזה צריך להתחיל בארץ". הביאה לי רעיון לפוסט……
האמת היא שמזמן רציתי לכתוב על הנושא ואני מודה שהתלבטתי. נראה לי מיותר להיכנס לפרש ולהסביר מה זה תיקשור, כולם טחנו את זה כבר עד דק, ושימוש יתר במושג מדביק אותו בזילות, שמורידה מערכו, וחבל. אבל, בכל זאת יש מספר דברים שחשוב לי לחלוק, ואולי, אפילו להרחיב את היריעה…
ובכל זאת, הבה נסכים על מכנה משותף לגבי מהותו של התקשור:
אנחנו תופסים את התקשור באופן כללי כמידע אינטואיטיבי שמגיע מחיבור למקורות שמעבר להגיון המקובל ולמחשבה המודעת. מידע שמגלה ומביא עימו מימד נוסף שלא ידוע לנו (לכאורה…)
תקשור מתבצע על ידינו או על ידי מישהו אחר, עבורנו או עבור מישהו אחר.
אנו משתמשים בתקשור במודע ושלא במודע, עושים זאת בעצמנו או בעזרת אחרים, בעת שאנו מבקשים הכוונה והמלצה לדרך.
בעבר תקשור היה בבחינת "דברי אלהים חיים" היוצאים מפיו של מישהו , ככל שעובר הזמן ובוודאי בימינו, אנו מדברים על קשב פנימי. דיוקו. והעברתו לפסים מעשיים. וכמובן, מתלווה לזה גם העברה (או החזרה) של הכוח שלנו מידי אחרים לידינו אנו.
אם אנו מסכימים על הבסיס הנ"ל אני מבקשת להרחיב מעט בנושא:
תקשור הינו אינפורמציה נכונה לרגע נתון. מידע שבא להאיר את המצב הנוכחי, ולהביא תמורה. ברגע שחל השינוי האינפורמציה "עשתה את שלה", והיא אינה רלוונטית עוד באותה עוצמה.
תקשור הוא השתקפות למצב הקיים בו נמצא מי שמתקשרים עבורו. תקשור הוא שיקוף סך כל המידע שמשויך לאדם, המקום והמצב בו הוא נמצא, מערך דפוסיו ואמונותיו, וגם פוטנציאל ההתפתחות שלהם. אם הגעתם לתיקשור כשמקנן בכם חשש, או לחליפין אופטימיות ובטחון, הם יבואו לידי ביטוי במידע שאתם מקבלים.
תקשור הינו הדרך שלנו להבין וללמוד כאן. גם אם אומרים לנו דבר מה שהתברר כ"שגוי" לכאורה, אנו חייבים להבין שהוא יועד לנו!! ולכן, אין שרלטנים, אין שגיאות, אין טוב יותר או פחות…. יש מסר שמועבר אלינו בנקודת זמן זו, כדי שנלמד ממנה את עצמנו ודרכנו.
תקשור הוא סוג של אבן בוחן בחיינו, והקטליזאטור ללקיחת אחריות עליהם. אם מה שנאמר מתאים לכם, קחו את הדברים וצאו לדרך, העבירו אותם לעולם העשייה שלכם. אם מה שנאמר לכם לא מתאים – זאת ההזדמנות עבורכם, לבדוק, לסנן, לאמץ (או לא) את מה שמתאים, ובעיקר להחליט נאמנה למקור שלכם.
תיקשור הוא משחק משתנה במרחב הקבוע שבין האינטואיציה, הפחד, וכוח יצירת המציאות באמצעות המחשבה. הבנת המרחב הזה ותרגול התנועה בו ישביחו את "אסמינו בבר.."
לסיום, אני רוצה לשאול אתכם חבריי לא הגיע הזמן להקים תנועה לשדרוג המושג? אני מציעה לעבור לשימוש במילה תקשוב (שנמצאת כבר בשימוש בצה"ל כמדומני..) שהיא שילוב של תקשור והקשבה J, או קשר-אור, מה אתם אומרים?
פינגבאק: eduardo